היפרדות זגוגית PVD (–) (Posterior Vitreous Detachment)
בקצרה
- היפרדות זגוגית (PVD) היא תהליך טבעי עם הגיל: הג׳ל שממלא את העין מתנתק מהרשתית. היא שכיחה מאוד אחרי גיל 50, ומופיעה מוקדם יותר אצל בעלי קוצר ראייה, אחרי ניתוח קטרקט או אחרי מכה בעין.
- התסמינים: זבובים או נקודות שחורות שמופיעים פתאום, קורי עכביש או טבעת שצפה בשדה הראייה, ולפעמים הבזקי אור בצד.
- ברוב המקרים היא לא מסוכנת. אבל אצל כאחד מכל שבעה אנשים עם תסמינים חדשים נמצא קרע ברשתית, ולכן תסמינים חדשים מחייבים בדיקת רשתית עם הרחבת אישונים בהקדם, רצוי תוך 24 שעות.
- צל או וילון בשדה הראייה, ענן פתאומי של נקודות שחורות או ירידה בראייה: לפנות באותו יום, גם בערב או בסוף שבוע (מיון עיניים).
לא בטוחים מה אתם רואים?
- הבזקי אור בצד העין: ראו הבזקי אור בעיניים.
- זבובים או רחפנים שמלווים אתכם זמן רב: ראו זבובים בעיניים.
- כתם שלא זז ונשאר באותו מקום: ראו כתם שחור בעין.
מה זה זגוגית העין
הזגוגית היא ג׳ל שקוף שממלא את רוב החלל של גלגל העין, מאחורי העדשה ועד הרשתית. בצעירים הג׳ל צמוד לרשתית, ועם השנים הוא נעשה נוזלי יותר ומתכווץ. בשלב מסוים הוא נפרד מהרשתית, וזו היפרדות הזגוגית.
רואים נקודות שחורות בעיניים, כתמים צפים בראייה, כתמים שחורים בראיה או הבזקי אור בעין? ייתכן כי הינכם סובלים מהיפרדות זגוגית. הרשתית הינה שכבת תאי- עצב דקיקה הממוקמת בחלקו האחורי של העין. תפקידה מקביל לתפקיד ה"פילם" של מצלמה, התאים בה רגישים לאור, ובהתאם מעבירים אותות למוח ליצירת תמונה.
זגוגית העין מורכבת מג'ל שקוף ('נוזל הזגוגית') הממלא את חלל העין ומחובר לרשתית. תפקידו לשמור על נפח העין ולאפשר לקרני האור לעבור דרכו כדי להגיע לרשתית. נוזל הזגוגית מורכב בעיקרו ממים, קולגן וחומצה הילארונית ומוקף בקפסולת סיבים המחוברת לרשתית בחלקה האחורי. באופן טבעי, עם הגיל, זגוגית העין מתכווצת ונפרדת מהרשתית, תהליך המכונה "הפרדות זגוגית אחורית" המתרחש לרב ללא סיבוכים. ככל שהזגוגית יותר צמיגה ברגע ההפרדות, כך הסיכוי למשיכה חריגה של הרשתית גדל כשבעקבותיה עשויה הרשתית להיקרע.
היפרדות זגוגית, עלולה לגרום לקרע ברשתית שעלול להוביל להיפרדות רשתית – מצב חמור עם פוטנציאל לעיוורון.
היפרדות זגוגית לרוב מתייצגת עם הסימפטומים הבאים:
– הופעה פתאומית של רחפנים Floaters – כתמים שחורים צפים המפריעים לשדה הראייה, יכולים להזכיר קורי עכביש, אבק, עננים או עיגולים שחורים.
– פוטופסיה (Photopsia) – הבזקים, פלאשים ספונטניים של אור. בולטים בעיקר בסביבות חשוכות אך לא רק, לרב מופיעים בשדה הראייה הפריפרי.
גורמי סיכון:
– גיל מבוגר
– קוצר ראייה
– טראומה
– היסטוריה משפחתית של קרע או הפרדות רשתית
– ניתוחי עיניים בעבר
אבחנה של היפרדות זגוגית מתבצעת בבדיקה של רופא העיניים לאחר הרחבת אישונים באמצעות מנורת הסדק ועדשה מיוחדת המונחת על פני העין. במקרים בהם קיים דימום זגוגיתי ייתכן וייעשה שימוש באולטרסאונד לזיהוי הקרע.
הטיפול:
היפרדות זגוגית אשר אינה מלווה בקרע ברשתית אינה מצריכה טיפול, אלא מעקב בלבד. מאחר והתהליך הינו דינמי ולעיתים נמשך מספר שבועות, מטרת המעקב היא לוודא שלא נוצרים קרעים ברשתית המצריכים טיפול. לרוב הפרעות הראיה (ראיית רחפנים) ימשכו מספר שבועות / חודשים ולאחר מכן המטופלים לא יבחינו בהם למעט במצבים בהם יש אור בהיר כגון יום בהיר, מסך מחשב/טלפון או הסתכלות קיר לבן אשר יגרום לרחפנים לבלוט על פני הרקע.
במקרים מסוימים בהם קיימים רחפנים רבים או כאשר הם מופיעים במרכז הראיה ומפריעים בצורה משמעותית לראיה לאורך זמן, ניתן לשקול ניתוח ויטרקטומיה, שבמהלכו נשאבת הזגוגית כולל הרחפנים ומוחלפת בנוזל. מדובר בניתוח שיש לו סיכונים (כגון היפרדות רשתית והאצת קטרקט), ולכן ההחלטה נעשית בזהירות.
שאלות נפוצות
אחרי הבדיקה הראשונה
ההיפרדות היא תהליך שנמשך לעתים כמה שבועות, ובזמן הזה עדיין יכול להיווצר קרע. לכן:
- לפעמים הרופא קובע בדיקה חוזרת תוך כמה שבועות. חשוב להגיע אליה גם אם התסמינים נרגעו.
- גם אם הבדיקה הראשונה הייתה תקינה: זבובים חדשים, יותר הבזקים, צל בשדה הראייה או ירידה בראייה הם סיבה לחזור להיבדק מיד.
- היפרדות זגוגית מופיעה פעמים רבות גם בעין השנייה, לרוב בתוך חודשים עד שנים. אותם כללים חלים גם עליה.
ברוב המקרים היפרדות זגוגית היא תהליך טבעי הקשור לגיל ואינה מסוכנת. עם זאת, בחלק מהמקרים משיכת הזגוגית עלולה לגרום לקרע ברשתית, ולכן נדרשת בדיקת רופא עיניים עם הרחבת אישונים סמוך להופעת התסמינים.
ההבזקים נוטים להיעלם תוך שבועות עד חודשים, עם השלמת ההיפרדות. הרחפנים לרוב נחלשים עם הזמן והמוח מתרגל אליהם, אך הם עשויים להישאר ולהיות בולטים יותר על רקע בהיר כמו מסך או קיר לבן.
פנייה דחופה נדרשת אם מופיעה עלייה פתאומית במספר הרחפנים, הבזקי אור תכופים, צל או וילון בשדה הראייה, או ירידה בראייה. תסמינים אלה עשויים להעיד על קרע או היפרדות רשתית.
היפרדות זגוגית ללא קרע אינה מצריכה טיפול אלא מעקב בלבד. במקרים שבהם הרחפנים רבים ומפריעים משמעותית לראייה לאורך זמן, ניתן לשקול ניתוח ויטרקטומיה.
