מצב נפוץ בו רואים טוב לקרוב אך רואים מטושטש לרחוק. קוצר ראייה נגרם לרוב ממבנה עין מוארך הגורם לקרני האור להתמקד קדמית לרשתית במקום עליה. לכן, יש צורך במשקפיים "מינוס" לתיקון הראיה.
גורמי סיכון:
- גנטיקה: מיופיה המועברת בתורשה, הסיכוי לפתח מיופיה גדל אם אחד ההורים סובל ממיופיה, וגדל אף יותר במידה ושני ההורים סובלים ממיופיה.
- גורמים סביבתיים: ישנם מחקרים התומכים בהשערה כי שהיה ממושכת בבית ושימוש במסכים, בעיקר טאבלטים וטלפונים סלולריים בילדות תורמים להתפתחות מיופיה.
סימפטומים:
- חפצים מרוחקים נראים מטושטשים
- הצורך למצמץ או לכווץ את העיניים על מנת לראות בבירור
- כאבי ראש לאחר מאמצי ראייה
- קושי לראות בזמן נהיגה, במיוחד בלילה
סימנים מרמזים בילדים עשויים להיות:
- מצמוץ תדיר
- שפשוף עיניים
- צורך לשבת קרוב לטלוויזיה או למסך, בקדמת הכיתה
- חוסר תשומת לב לחפצים מרוחקים
לרוב מיופיה מאובחנת בשנות בית הספר המוקדמות עד גילאי העשרה במהלך בדיקות חדות ראייה שגרתיות. כיום קיימים אמצעים להאטת התקדמות קוצר הראייה בילדים, כגון טיפות אטרופין במינון נמוך, עדשות ייעודיות ושהייה מרובה בחוץ.
סיבוכים כוללים פגיעה באיכות החיים במידה וקוצר הראייה אינו מטופל ועלויות כלכליות משתנות לצורך התאמת משקפיים או עדשות ומעקבי ראייה. בנוסף, כתוצאה מכך ששטח רשתית קבוע צריך להתפרש על פני שטח גלגל עין גדול יותר, עובי הרשתית קטן וגדלה הנטייה לקרעים, צלקות וצמיחת כלי-דם לא תקינים. לכן קיים סיכון מוגבר לפתח מחלות עיניות נוספות:
- היפרדות רשתית
- גלאוקומה
- קטרקט
- צמיחת כלי דם לא תקינים במרכז הראיה (Myopic CNV)
לכן, מומלץ למטופלים עם קוצר ראייה גבוה (מינוס 6 דיופטר ומעלה) לעבור בדיקת רשתית עם הרחבת אישונים באופן תקופתי. בכל הופעה פתאומית של הבזקי אור, ריבוי רחפנים או צל או וילון בשדה הראייה יש לפנות לבדיקה דחופה באותו יום.
