קוצר ראייה (מיופיה)

מצב נפוץ בו רואים טוב לקרוב אך רואים מטושטש לרחוק.  קוצר ראייה נגרם לרוב ממבנה עין מוארך הגורם לקרני האור להתמקד קדמית לרשתית במקום עליה. לכן, יש צורך במשקפיים "מינוס" לתיקון הראיה.

גורמי סיכון:

• גנטיקה: מיופיה המועברת בתורשה, הסיכוי לפתח מיופיה גדל אם אחד ההורים סובל ממיופיה, וגדל אף יותר במידה ושני ההורים סובלים ממיופיה. 
• גורמים סביבתיים: ישנם מחקרים התומכים בהשערה כי שהיה ממושכת בבית ושימוש במסכים, בעיקר טאבלטים וטלפונים סלולריים בילדות תורמים להתפתחות מיופיה. 

סימפטומים: 

• חפצים מרוחקים נראים מטושטשים
• הצורך למצמץ או לכווץ את העיניים על מנת לראות בבירור
• כאבי ראש לאחר מאמצי ראייה
• קושי לראות בזמן נהיגה, במיוחד בלילה 

סימנים מרמזים בילדים עשויים להיות:

• מצמוץ תדיר
• שפשוף עיניים
• צורך לשבת קרוב לטלוויזיה או למסך, בקדמת הכיתה
• חוסר תשומת לב לחפצים מרוחקים

לרוב מיופיה מאובחנת בשנות בית הספר המוקדמות עד גילאי העשרה במהלך בדיקות חדות ראייה שגרתיות. כיום קיימים אמצעים להאטת התקדמות קוצר הראייה בילדים, כגון טיפות אטרופין במינון נמוך, עדשות ייעודיות ושהייה מרובה בחוץ. 

סיבוכים כוללים פגיעה באיכות החיים במידה וקוצר הראייה אינו מטופל ועלויות כלכליות משתנות לצורך התאמת משקפיים או עדשות ומעקבי ראייה.  בנוסף, כתוצאה מכך ששטח רשתית קבוע צריך להתפרש על פני שטח גלגל עין גדול יותר, עובי הרשתית קטן וגדלה הנטייה לקרעים, צלקות וצמיחת כלי-דם לא תקינים. לכן קיים סיכון מוגבר לפתח מחלות עיניות נוספות: 

• היפרדות רשתית
• גלאוקומה
• קטרקט
• צמיחת כלי דם לא תקינים במרכז הראיה  (Myopic CNV)

לכן, מומלץ למטופלים עם קוצר ראייה גבוה (מינוס 6 דיופטר ומעלה) לעבור בדיקת רשתית עם הרחבת אישונים באופן תקופתי. בכל הופעה פתאומית של הבזקי אור, ריבוי רחפנים או צל או וילון בשדה הראייה יש לפנות לבדיקה דחופה באותו יום.

קוצר ראייה גבוה והרשתית

בקוצר ראייה גבוה גלגל העין מוארך, והרשתית נמתחת. לכן:

• היפרדות זגוגית מופיעה לעתים בגיל צעיר יותר, ואיתה גם הסיכון לקרע ברשתית.
• קרע והיפרדות רשתית שכיחים יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.
• במקולה עלולים להופיע שינויים של דילול, ולפעמים כלי דם לא תקינים שדולפים (ניאו-וסקולריזציה מיופית). הם מטופלים בזריקות לעין, בדומה לניוון מקולרי רטוב, ובדרך כלל נדרשות פחות זריקות.
• הסיכון לגלאוקומה ולקטרקט מוקדם גבוה יותר.

מי שיש לו קוצר ראייה גבוה צריך בדיקת עיניים מלאה, כולל בדיקת רשתית עם הרחבת אישונים, לפי ההמלצה של רופא העיניים.

מתי לפנות בהקדם

• הבזקי אור, זבובים חדשים, צל או וילון בשדה הראייה: בדיקה תוך 24 שעות, ובצל או ירידה בראייה באותו יום.
• עיוות של קווים ישרים או כתם חדש במרכז הראייה: בדיקה תוך ימים ספורים, ובירידה פתאומית בראייה המרכזית באותו יום. זה יכול להיות סימן לדליפה או לדימום במקולה.

שאלות נפוצות

ניתוח לייזר להסרת משקפיים מבטל את הסיכון לרשתית?

לא. הניתוח משנה את הקרנית ומאפשר לראות בלי משקפיים, אבל העין נשארת ארוכה, וגם הסיכון לרשתית נשאר. גם אחרי ניתוח כזה צריך להמשיך בבדיקות רשתית. ניתוח החלפת עדשה אף מעלה את הסיכון להיפרדות.

אפשר לעצור את ההחמרה אצל ילדים?

אפשר להאט אותה. יש טיפות אטרופין במינון נמוך, עדשות מגע מיוחדות (כולל עדשות לילה, שדורשות היגיינה קפדנית בגלל סיכון לזיהום) ומשקפיים מיוחדים. שהייה בחוץ, כשעתיים ביום, עוזרת בעיקר לדחות את הופעת קוצר הראייה. ההתאמה נעשית אצל רופא העיניים לפי גיל הילד וקצב ההחמרה.

ספורט מותר?

לרוב כן. מי שיש לו קוצר ראייה גבוה, ובמיוחד מי שעבר קרע או היפרדות, כדאי שיתייעץ עם רופא העיניים לגבי ספורט מגע או ענפים עם מכות לראש, ושישתמש במשקפי מגן.