מהי היפרדות רשתית
היפרדות רשתית זהו מצב חירום בו הרשתית (שכבה דקה המורכבת מקולטני אור בחלקה האחורי של העין) מתנתקת משכבת כלי הדם תחתיה המספקת לה חמצן ומפסיקה לתפקד. ככל שההיפרדות נמשכת זמן רב יותר, כך הסיכוי לאיבוד הראיה גדל.
היפרדות רשתית אינה כואבת ומאופיינת בסימפטומים הבאים:
- הופעת רחפנים/Floaters (ראיית זבובים, יתושים, חוטים, קורי עכביש הצפים בשדה הראייה)
- הופעת הבזקי אור (פוטופסיה)
- הופעת ווילון או מסך המכסה חלק משדה הראיה או כולו
- ראיה מטושטשת
- ראיה ירודה
- ראיה מעוותת
- צמצום של שדה הראייה
ישנם שלושה סוגים שונים של היפרדות רשתית:
- היפרדות רשתית רגמטוגנית: הנפוצה ביותר, נגרמת בעקבות חור או קרע ברשתית דרכו חודר ומצטבר נוזל מתחת לרשתית ומפריד אותה מדופן העין. גורם מרכזי להיפרדות זו הוא היפרדות זגוגית -תהליך טבעי המתרחש עם הגיל בו זגוגית העין (הג'ל הממלא את חלל העין) מתנזלת ונפרדת מהרשתית, לרב ללא סיבוכים, אך כשמופיעים הם יכולים להיות בצורת חור או קרע ברשתית שיגרמו להיפרדות רשתית.
- היפרדות רשתית משיכתית: נגרמת בעקבות היווצרות רקמת צלקת ברשתית המפעילה כוחות משיכה על אזורים ספציפיים בה וגורמת להתנתקותה משכבת כלי הדם תחתיה. לרב נגרם עקב סכרת לא מאוזנת.
- היפרדות רשתית אקסודאטיבית: נגרמת בעקבות הצטברות נוזלים מתחת לרשתית אך ללא קרע ברשתית, לרוב כתוצאה ממחלה דלקתית, זיהומית או ממאירות של העין.
גורמי סיכון להיפרדות רשתית:
- גיל
- קוצר ראיה
- היפרדות רשתית בעין השניה
- היסטוריה משפחתית של היפרדות רשתית
- ניתוחים עיניים בעבר, כולל ניתוח קטרקט
- פציעה של העין בעבר
- מחלות עיניות אחרות בעבר (למשל אובאיטיס)
האבחנה של היפרדות רשתית מתבצעת בבדיקת רשתית לאחר הרחבת אישונים, באמצעות אופתלמוסקופ עקיף ומנורת סדק; כאשר דימום בזגוגית מסתיר את הרשתית, מבצעים אולטרסאונד עיני.
הטיפול בהיפרדות רשתית הוא כמעט תמיד ניתוחי ומבוצע על ידי מנתח רשתית. ישנם מספר ניתוחים אפשריים בהתאם לגורם ולמיקום ההיפרדות:
- וויטרקטומיה (Vitrectomy): ניתוח המבוצע ע"י חורים הקטנים מ-1 מ"מ בדופן העין. במהלך הניתוח, מוסרת הזגוגית מחלל העין, משטחים את הרשתית בעזרת נוזל כבד (PFC), מבוצע לייזר סביב הקרעים ולבסוף חלל העין ימולא בגז או שמן שיחזיקו את הרשתית במקום עד שצלקות הלייזר יווצרו. במידה ונעשה שימוש בשמן סיליקון יהיה צורך בהסרתו לאחר מספר חודשים בניתוח חוזר פשוט יותק. אם נעשה שימוש בגז אז הגז נספג לאיטו בגוף ומוחלף בנוזל פיזיולוגי, עד לספיגת הגז יש להימנע מטיסות, נסיעה למקומות גבוהים וצלילות הגורמים לשינוי בנפח הגז ולשינוי בלחץ התוך עיני.
- רטינופקסיה פנואמוטית (Pneumatic retinopexy): הקפאה חיצוני של הקרע והצמדתו לדופן העין והזרקת בועת גז לחלל העין הדוחפת את הרשתית חזרה למקומה. לאחר הניתוח המטופל יתבקש לשמור על מנח ראש ספציפי לפי הוראות מנתח הרשתית על מנת לאפשר לבועה ללחוץ על האזור הרלוונטי ברשתית.
- חיגור (Buckle): בניתוח זה מניחים רצועת סיליקון רכה על חלקו החיצוני של העין. החגורה לוחצת על העין בעדינות פנימה, ובכך מביאה את קיר העין לרשתית לאפשר צימוד מחדש. ברוב המקרים הרצועה נשארת במקומה לצמיתות ואין צורך להוציאה; רק לעיתים (זיהום, בליטה של הרצועה או ראייה כפולה) מסירים אותה.
חשוב לציין כי השיקום לאחר ניתוח להיפרדות רשתית אורך מספר חודשים וכן שיקום הראיה תלוי בהיקף ההיפרדות ובמשכה.
מדוע הזמן כל כך קריטי
התשובה נעוצה במקולה — מרכז הרשתית, האזור האחראי על הראייה החדה, על הקריאה ועל זיהוי פנים.
כל עוד ההיפרדות לא הגיעה למקולה, הראייה המרכזית שמורה, וניתוח מהיר מאפשר במקרים רבים לשמר אותה כמעט במלואה. ברגע שההיפרדות מגיעה למקולה ומרימה אותה, תאי הראייה במרכז מתחילים להיפגע — ואף אם הניתוח יצליח מבחינה אנטומית והרשתית תוצמד בחזרה, הראייה המרכזית עלולה שלא לחזור לרמתה הקודמת.
זהו ההבדל המהותי בין פנייה בתוך יום לבין המתנה של שבוע. ההחלטה הקלינית על דחיפות הניתוח נשענת במידה רבה על השאלה האם המקולה עדיין מחוברת, ולכן בדיקת OCT היא חלק מהותי מהאבחון.
כיצד נבחרת שיטת הניתוח
הבחירה נעשית לפי מיקום הקרעים והיקפם, גיל המטופל, מצב הזגוגית, האם בוצע ניתוח קטרקט בעבר, והאם המקולה מעורבת. במקרים מסוימים משלבים שתי שיטות בניתוח אחד.
זו אינה החלטה שניתן לקבל מראש לפי הגדרה כללית — היא נגזרת מן הממצא המדויק בעין המסוימת, ומכאן החשיבות שהניתוח יבוצע בידי מנתח רשתית המבצע ניתוחים אלה באופן שוטף.
מה קורה אחרי הניתוח
אם הוכנס גז לעין, נדרשת לעיתים תנוחת ראש מסוימת למשך מספר ימים, כדי שהבועה תלחץ על האזור הנכון. כל עוד יש גז בעין — טיסה אסורה בהחלט, וכך גם עלייה לגובה משמעותי, שכן הבועה מתרחבת והלחץ התוך-עיני מזנק.
הגז נספג מעצמו בתוך שבועיים עד שמונה שבועות, בהתאם לסוגו. שמן סיליקון, לעומתו, אינו נספג ומוסר בניתוח נוסף כעבור מספר חודשים.
הראייה בשבועות הראשונים מטושטשת, והשיפור הדרגתי לאורך חודשים. אצל מטופלים שעדשתם הטבעית עדיין במקומה, ויטרקטומיה מאיצה את התפתחות הקטרקט, ורובם יזדקקו לניתוח קטרקט בתוך שנה עד שנתיים. זו התפתחות צפויה ולא סיבוך. פירוט מלא: החלמה אחרי ויטרקטומיה ומה אסור לעשות אחרי ניתוח עיניים.
מהם סיכויי ההצלחה
ברוב המקרים הרשתית מוצמדת בהצלחה בניתוח אחד. בחלק מן המקרים נדרש ניתוח נוסף, ובסופו של התהליך שיעורי ההצמדה האנטומית גבוהים מאוד.
חשוב להבחין בין שתי הצלחות שונות: הצמדת הרשתית מבחינה אנטומית, ושיקום הראייה בפועל. התוצאה התפקודית תלויה בעיקר בשאלה האם המקולה הייתה מעורבת ובמשך הזמן שחלף עד הניתוח. ככל שהטיפול היה מוקדם יותר — כך גדל הסיכוי לראייה טובה.
האם זה יכול לקרות שוב
כן. בכ-10%–15% מהמקרים הרשתית נפרדת שוב, לרוב בחודשים הראשונים שאחרי הניתוח, ואז נדרש ניתוח נוסף. ישנם מקרים שבהם נוצרת רקמה צלקתית המושכת את הרשתית ומובילה להיפרדות חוזרת, ולעיתים מתגלים קרעים חדשים.
בנוסף, מי שעבר היפרדות בעין אחת נמצא בסיכון גבוה מן הממוצע בעין השנייה, ולכן מומלץ מעקב תקופתי בשתי העיניים — ופנייה מיידית אם מופיעים סימני אזהרה בעין שנראתה בריאה.
שאלות נפוצות
האם היפרדות רשתית כואבת?
לא. המצב אינו כרוך בכאב כלל, וזו אחת הסיבות העיקריות לכך שמטופלים ממתינים ימים לפני שהם פונים לבדיקה — ובזמן הזה ההיפרדות מתקדמת.
כמה מהר צריך להגיע לבדיקה?
הופעה של וילון או צל בשדה הראייה מחייבת בדיקת רשתית עם הרחבת אישונים באותו יום. גם ריבוי פתאומי של רחפנים יחד עם הבזקי אור מצדיק בדיקה מיידית, עוד לפני שהתפתחה היפרדות.
אפשר לטפל בהיפרדות רשתית בלייזר בלבד?
ברוב המקרים לא. לייזר מונע היפרדות כאשר קיים קרע ברשתית בלבד, לפני שנוזל חדר מתחת לרשתית; בהיפרדות קטנה ומוגבלת בפריפריה ניתן לעיתים לתחום אותה בלייזר, אך ברוב המקרים הטיפול ניתוחי. כאשר ההיפרדות כבר התרחשה, הטיפול הוא ניתוחי.
האם הראייה חוזרת לגמרי?
זה תלוי כמעט לחלוטין בשאלה האם המקולה הייתה מעורבת ובכמה זמן חלף עד הניתוח. כשהמקולה נותרה מחוברת, הסיכוי לשימור ראייה טובה גבוה. כשהיא הייתה מעורבת, השיפור הדרגתי ונמדד בחודשים.
מאמרים בנושא
- החלמה אחרי ויטרקטומיה: בועת הגז, התנוחה וכמה זמן זה לוקח
- ירידה פתאומית בראייה: מה דחוף להיום ומה יכול לחכות
מה מותר ומה אסור אחרי הניתוח, כולל איסור הטיסה עם גז בעין: מה אסור לעשות אחרי ניתוח עיניים.
לקראת הניתוח: הכנה לניתוח ויטרקטומיה.
הרחבה על הבחירה בין השיטות: ויטרקטומיה, חיגור סקלרלי או פנאומטיק.
