...

דימום של זגוגית העין, דימום זגוגיתי / דימום זגוגי

דימום של זגוגית העין
דימום של זגוגית העין

דימום זגוגיתי

זגוגית העין מורכבת מג'ל שקוף הנקרא 'זגוגית', הממלא את חלל העין ומחובר לרשתית. תפקידו הראשוני להוות פיגום על בסיסו העין מתפתחת בחיים העובריים ולאחר מכן לשמור על נפח העין ולאפשר לקרני האור לעבור דרכו כדי להגיע לרשתית. נוזל הזגוגית מורכב בעיקרו ממים, קולגן וחומצה הילארונית ומוקף בקפסולת סיבים המחוברת לרשתית בחלקה האחורי. דימום זגוגיתי הוא מצב בו דם דולף לתוך נוזל הזגוגית ובכך מפריע למעבר של אור לרשתית ועל ידי כך מפריע בצורה משמעותית לראייה. מקור הדימום הוא לרב כלי דם פגוע בחלקה האחורי של העין ומספיקה טיפת דם בתוך חלל הזגוגית על מנת לגרום לפגיעה משמעותית בראיה.

התסמינים של דימום זגוגיתי תלויים בכמות הדימום שדלף לנוזל הזגוגית ויכולים להיות (מהקל לקשה):

– הופעה פתאומית של פלאוטרס ((Floaters
– 'צביעה' באדום או בצבע כהה של הראיה
– ראייה מטושטשת פתאומית
– איבוד ראייה פתאומי – חלקי או מלא עד כדי עיוורון העין הפגועה

ישנם שלושה גורמים האחראיים ליותר מ90% מהמקרים של דימום זגוגיתי:

– קרע ברשתית: נוצר כתוצאה מהיפרדות הזגוגית מהרשתית.
– היווצרות כלי דם חדשים הנוטים לדמם: לרוב במבוגרים, כלי דם לא תקינים הנוצרים בעקבות מחסור בחמצן לרשתית כפי שמתרחש במספר מחלות נפוצות, למשל סכרת , ניוון מקולרי, חסימת ווריד הרשתית ומחלות נדירות נוספות כגון אנמיה חרמשית.
– טראומה: כולל מכה קהה חזקה או טראומה חודרת, ניתוח לעין, דימום מוחי.

אבחנה של דימום זגוגיתי מתבצעת בבדיקה של רופא העיניים לאחר הרחבת אישונים באמצעות מנורת – סדק. במקרים בהם קיים דמם רב המפריע לזיהוי מקור הדימום ייעשה שימוש באולטרסאונד עיניים במטרה לזהות את מקור הדימום. במקרים בהם סיבת הדימום היא היווצרות כלי דם אבנומרליים יוכל הרופא לבצע בדיקת פלורסצאין אנגיוגרפי (FA) במטרה לזהות את כלי הדם הספציפי שמדמם.  במקרים של טראומה וחשד להמצאות גוף זר בחלל העין ייתכן ויבוצע CT לאיתור ואיפיון הגוף הזר.

הטיפול ייקבע בהתאם לכמות הדימום ומקורו. הטיפול יכול לנוע ממעקב בלבד, לייזר ועד ויטרקטומיה (ניתוח רשתית) בדימומים בהם לא ניתן לראות לתוך העין. בחלק מהמקרים יומלץ על שינה עם ראש מורם על מנת לאפשר לדם לשקוע לתחתית חלל העין, להפריע פחות לראייה ונותן ראות טובה יותר של הרשתית על מנת שיוכל להתבצע טיפול, עד שייספג. חשוב לציין בשלב זה יש להיות במעקב צמוד של רופא רשתית על מנת להחליט על ההתערבות המתאימה בתזמון המתאים.

הפרוגנוזה משתנה ותלויה בסיבת הדימום, במקרה של קרע ברשתית ללא היפרדות רשתית הסיכוי לחזרה מלאה של הראייה גדול, לעומת זאת בדימום על רקע טראומה או מחלה הגורמת להיווצרות כלי דם חדשים שדיממו הפרוגנוזה יורדת.

לתיאום פגישה אישית
בנושא 
דימום זגוגיתי
עם דוקטור רבינא

0587977550
יש גם וואטסאפ!
(אודות דוקטור רבינא)

שלחו לנו הודעה ונחזור אליכם בהקדם

צרו קשר עם המרפאה של ד״ר גלעד רבינא

צרו קשר עם המרפאה של ד״ר גלעד רבינא