ניתוח קטרקט — מתי מנתחים, איזו עדשה ומה אחרי

קטרקט הוא התעכרות של העדשה הטבעית של העין, והטיפול היחיד בו הוא ניתוח: מוציאים את העדשה העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית שקופה. זה אחד הניתוחים הנפוצים והבטוחים ברפואה — אבל יש בו שלוש החלטות שכדאי להבין מראש: מתי לנתח, איזו עדשה לבחור, והאם יש משהו אחר בעין שמשנה את התמונה.

מהו קטרקט ואיך מרגישים אותו

עדשת העין היא רקמה שקופה שתפקידה לרכז ולמקד את קרני האור בדרכן אל הרשתית. עם הגיל, ולעיתים מסיבות אחרות, העדשה הטבעית מתעכרת ומפריעה לראייה — בדומה להרכבת משקפיים עם עדשות חומות. המצב הזה נקרא קטרקט.

הסימנים העיקריים הם ראייה מטושטשת וסינוור. מטופלים מתארים לעיתים קושי בנהיגה בלילה והילות סביב פנסים, צבעים שנראים דהויים, או צורך להחליף מספר משקפיים בתדירות גבוהה מהרגיל.

מתי מנתחים — ומה עם ״קטרקט בשל״

ניתוח קטרקט מבוצע כאשר הסימפטומים מפריעים להתנהלות היום־יומית — נהיגה, קריאה, עבודה מול מחשב — או כאשר הקטרקט מפריע לטיפול במחלה אחרת בעין, למשל מחלות רשתית, שאותן קשה לבדוק, לצלם ולטפל בהן דרך עדשה עכורה.

הרעיון שצריך לחכות שהקטרקט ״יבשיל״ שייך לעבר. ההחלטה היום היא תפקודית: לא מספר בטבלה, אלא השאלה עד כמה הראייה מגבילה אתכם. המתנה ממושכת מדי אף עלולה להפוך את הניתוח למורכב יותר.

איך מתבצע הניתוח

הניתוח מבוצע לרוב בהרדמה מקומית וללא צורך באשפוז. לפני תחילתו מזליפים טיפות להרחבת האישונים ולהרדמה, ולאחר מכן מוזרק חומר הרדמה לחלל העין — ובמהלך הניתוח לא מורגש כאב.

מבצעים חתכים זעירים בקרנית. דרך אחד מהם מוחדר מכשיר שמשתמש באנרגיית אולטרסאונד, מפרק את העדשה העכורה ושואב אותה בחלקים קטנים. לאחר מכן מוזרקת העדשה החדשה כשהיא מקופלת, דרך אותו חתך, וממוקמת בתוך הקופסית שבה ישבה העדשה הטבעית. שיטה נוספת ופחות נפוצה היא חתך ארוך יותר והוצאת העדשה בשלמותה.

הניתוח עצמו קצר, אך השהייה במרכז הרפואי ארוכה יותר בגלל ההכנה וההתאוששות. תיאור מפורט של כל שלב: ניתוח קטרקט שלב אחר שלב. בחלק מהמקרים חלק מהשלבים מבוצעים בלייזר — מה הלייזר משנה בפועל ובמה לא: ניתוח קטרקט בלייזר.

איזו עדשה — ההחלטה היחידה שאי אפשר לשנות אחר כך

לפני הניתוח מבוצעות מדידות של העין, ועל פיהן נקבעת עוצמת העדשה המושתלת. את סוג העדשה בוחרים יחד עם המנתח:

• עדשה חד־מוקדית (מונופוקלית) — ממוקדת לטווח אחד. כשהיא מכוונת לרחוק, יהיה צורך במשקפי קריאה אחרי הניתוח.
• עדשה רב־מוקדית (מולטיפוקלית) — בדומה למשקפי מולטיפוקל, אזורים שונים בעדשה מספקים מוקד לקרוב, לבינוני ולרחוק. הראייה אינה בהכרח מושלמת בכל הטווחים, והעדשה הזו אינה מתאימה למטופלים עם בעיות ברשתית.
• עדשה טורית — מתקנת גם אסטיגמטיזם (צילינדר).

מדריך מלא להחלטה, כולל השאלות ששווה לשאול: איך בוחרים עדשה בניתוח קטרקט.

קטרקט בעין שיש בה מחלת רשתית

אצל מטופלים עם מחלות רקע בעין הסיכון לסיבוכים גבוה יותר, וגם ההחלטות משתנות: מתי לנתח, איזו עדשה להשתיל, ומה אפשר לצפות לקבל אחרי הניתוח. זה המקום שבו היכרות עם הרשתית משנה את התוכנית.

• בדיקת רשתית לפני הניתוח. סריקת OCT של המקולה מזהה מחלה שלא תמיד נראית בבדיקה רגילה, ושתשפיע גם על בחירת העדשה וגם על הציפיות מהתוצאה.
• ניוון מקולרי. אפשר לנתח קטרקט גם בעין עם ניוון מקולרי, וטיפולי ההזרקה ממשיכים לפי התוכנית. חשוב להבין מראש שהראייה אחרי הניתוח מוגבלת במה שהמקולה מאפשרת, ולכן לרוב נבחרת עדשה חד־מוקדית.
• סוכרת. כשיש רטינופתיה סוכרתית או בצקת במקולה, רצוי שהמצב יהיה מאוזן לפני הניתוח ושיהיה מעקב צמוד אחריו, כי הניתוח עלול להחמיר בצקת קיימת.
• אחרי ויטרקטומיה. קטרקט מופיע לעיתים קרובות ומתקדם מהר יותר אחרי ניתוח רשתית, וניתוח קטרקט בעין שעברה ויטרקטומיה דורש התייחסות טכנית מיוחדת.
• קוצר ראייה גבוה. הסיכון להיפרדות רשתית אחרי ניתוח קטרקט גבוה יותר, ולכן בודקים את שולי הרשתית לפני הניתוח. לרוב גם הניתוח עצמו מורכב יותר. חשוב להכיר את סימני האזהרה: הבזקי אור, ריבוי פתאומי של ״זבובים״, או צל שמכסה חלק משדה הראייה.

הכנה לניתוח

בהרדמה מקומית אין צורך בצום ואין צורך להפסיק נוגדי קרישה. מי שנוטל קומדין צריך ערך INR מאוזן לפני הניתוח. כשהניתוח מתוכנן בטשטוש (סדציה) או בהרדמה כללית, יש צום, והתרופות הקבועות נבדקות בהערכת מרדים לפני הניתוח. ביום הניתוח צריך מלווה, ולא נוהגים.

כל ההכנות, לפי סדר: לפני ואחרי ניתוח עיניים.

אחרי הניתוח

בימים הראשונים ייתכנו תחושת גרד או חול והראייה מעט מטושטשת, והיא משתפרת בהדרגה. הטיפות הן חלק מהטיפול וצריך להשלים את כל הסדרה, גם כשהעין מרגישה טוב. משקפיים חדשים מתאימים רק אחרי שהראייה מתייצבת. לוח הזמנים המלא: החלמה אחרי ניתוח קטרקט, ומה נמנעים ממנו בשבועות הראשונים: מה אסור אחרי ניתוח עיניים.

כאב שמתגבר, ירידה בראייה אחרי שכבר היה שיפור, אודם שמתפשט או צל בשדה הראייה — מחייבים פנייה באותו יום. מה דחוף ומה יכול לחכות.

סיכונים

סיבוכים במהלך הניתוח נדירים, בשכיחות של פחות מ־2% מהניתוחים, והסיכון גבוה יותר אצל מטופלים עם מחלות רקע בעין. בין הסיבוכים האפשריים: זיהום בחלל העין, דימום, תגובה דלקתית, תזוזה של העדשה או נפילת חלקי עדשה במהלך הניתוח, פגיעה בקרנית, צניחת עפעף, היפרדות רשתית וגלאוקומה.

כשהטשטוש חוזר אחרי שנים — קטרקט משני

חודשים או שנים אחרי הניתוח, הקופסית שמאחורי העדשה המלאכותית עלולה להתעכר. זה לא קטרקט שחזר — העדשה הטבעית כבר הוצאה — והטיפול הוא לייזר קצר במרפאה: יאג לייזר.

ניתוח פרטי או במסגרת הקופה

ניתוח קטרקט ניתן במסגרת קופות החולים. במסלול פרטי אפשר לבחור את המנתח ואת מועד הניתוח, ולשקול אפשרויות עדשה נוספות. פרופ׳ רבינא מקבל מטופלים באופן פרטי בהסדר עם חברות ביטוח פרטיות — מנורה מבטחים, הפניקס, איילון וביטוח ישיר — בהתאם לפוליסה. מה הביטוח מכסה ומה לבדוק מראש מוסבר בעמוד ניתוח קטרקט פרטי: מה הביטוח מכסה ואיך מתחילים.

אם הומלץ לכם ניתוח ואתם מתלבטים לגבי העיתוי או העדשה, במיוחד כשיש מחלה נוספת בעין — חוות דעת שנייה היא צעד סביר לפני החלטה שאי אפשר לשנות. ניתוחי הרשתית והטיפולים האחרים מרוכזים בניתוחים וטיפולים ברשתית.

שאלות נפוצות

האם הקטרקט יכול לחזור?

לא. העדשה הטבעית מוצאת בניתוח ולא צומחת מחדש. מה שעלול להופיע בהמשך הוא קטרקט משני — התעכרות של הקופסית — שמטופל ביאג לייזר.

האם הניתוח כואב?

לא. העין מורדמת בטיפות ובחומר הרדמה שמוזרק לחלל העין, ובמהלך הניתוח לא מורגש כאב. בימים שאחרי ייתכנו גרד או תחושת גוף זר.

מנתחים את שתי העיניים באותו יום?

לרוב לא. כל עין מנותחת בנפרד, בהפרש שנקבע עם המנתח.

אצטרך משקפיים אחרי הניתוח?

זה תלוי בעדשה. עם עדשה חד־מוקדית שמכוונת לרחוק יהיה צורך במשקפי קריאה. עדשה רב־מוקדית מפחיתה את התלות במשקפיים, אך אינה מתאימה לכל עין.

יש לי ניוון מקולרי או סוכרת בעיניים. אפשר לנתח?

ברוב המקרים כן, אבל זה דורש הכנה: בדיקת רשתית לפני, בחירת עדשה שמתאימה למצב המקולה, וציפיות מציאותיות לגבי התוצאה. על כך בפרק ״קטרקט בעין שיש בה מחלת רשתית״ למעלה.