היפרדות רשתית זהו מצב חירום בו הרשתית (שכבה דקה המורכבת מקולטני אור בחלקה האחורי של העין) מתנתקת משכבת כלי הדם תחתיה המספקת לה חמצן ומפסיקה לתפקד. ככל שההיפרדות נמשכת זמן רב יותר, כך הסיכוי לאיבוד הראיה גדל.
היפרדות רשתית אינה כואבת ומאופיינת בסימפטומים הבאים:
- הופעת רחפנים/Floaters (ראיית זבובים, יתושים, חוטים, קורי עכביש הצפים בשדה הראייה)
- הופעת הבזקי אור (פוטופסיה)
- הופעת ווילון או מסך המכסה חלק משדה הראיה או כולו
- ראיה מטושטשת
- ראיה ירודה
- ראיה מעוותת
- צמצום של שדה הראייה
ישנם שלושה סוגים שונים של היפרדות רשתית:
- היפרדות רשתית רגמטוגנית: הנפוצה ביותר, נגרמת בעקבות חור או קרע ברשתית דרכו חודר ומצטבר נוזל מתחת לרשתית ומפריד אותה מדופן העין. גורם מרכזי להיפרדות זו הוא היפרדות זגוגית -תהליך טבעי המתרחש עם הגיל בו זגוגית העין (הג'ל הממלא את חלל העין) מתנזלת ונפרדת מהרשתית, לרב ללא סיבוכים, אך כשמופיעים הם יכולים להיות בצורת חור או קרע ברשתית שיגרמו להיפרדות רשתית.
- היפרדות רשתית משיכתית: נגרמת בעקבות היווצרות רקמת צלקת ברשתית המפעילה כוחות משיכה על אזורים ספציפיים בה וגורמת להתנתקותה משכבת כלי הדם תחתיה. לרב נגרם עקב סכרת לא מאוזנת.
- היפרדות רשתית אקסודאטיבית: נגרמת בעקבות הצטברות נוזלים מתחת לרשתית אך ללא קרע ברשתית, לרוב כתוצאה ממחלה דלקתית, זיהומית או ממאירות של העין.
גורמי סיכון להיפרדות רשתית:
- גיל
- קוצר ראיה
- היפרדות רשתית בעין השניה
- היסטוריה משפחתית של היפרדות רשתית
- ניתוחים עיניים בעבר, כולל ניתוח קטרקט
- פציעה של העין בעבר
- מחלות עיניות אחרות בעבר (למשל אובאיטיס)
האבחנה של היפרדות רשתית מתבצעת בבדיקה של רופא עיניים לאחר הרחבת אישונים באמצעות מנורת הסדק.
הטיפול בהיפרדות רשתית הוא כמעט תמיד ניתוחי ומבוצע על ידי מנתח רשתית. ישנם מספר ניתוחים אפשריים בהתאם לגורם ולמיקום ההיפרדות:
- וויטרקטומיה (Vitrectomy): ניתוח המבוצע ע"י חורים הקטנים מ-1 מ"מ בדופן העין. במהלך הניתוח, מוסרת הזגוגית מחלל העין, משטחים את הרשתית בעזרת נוזל כבד (PFC), מבוצע לייזר סביב הקרעים ולבסוף חלל העין ימולא בגז או שמן שיחזיקו את הרשתית במקום עד שצלקות הלייזר יווצרו. במידה ונעשה שימוש בשמן סיליקון יהיה צורך בהסרתו לאחר מספר חודשים בניתוח חוזר פשוט יותק. אם נעשה שימוש בגז אז הגז נספג לאיטו בגוף ומוחלף בנוזל פיזיולוגי, עד לספיגת הגז יש להימנע מטיסות, נסיעה למקומות גבוהים וצלילות הגורמים לשינוי בנפח הגז ולשינוי בלחץ התוך עיני.
- רטינופקסיה פנואמוטית (Pneumatic retinopexy): הקפאה חיצוני של הקרע והצמדתו לדופן העין והזרקת בועת גז לחלל העין הדוחפת את הרשתית חזרה למקומה. לאחר הניתוח המטופל יתבקש לשמור על מנח ראש ספציפי לפי הוראות מנתח הרשתית על מנת לאפשר לבועה ללחוץ על האזור הרלוונטי ברשתית.
- חיגור (Buckle): בניתוח זה מניחים רצועת סיליקון רכה על חלקו החיצוני של העין. החגורה לוחצת על העין בעדינות פנימה, ובכך מביאה את קיר העין לרשתית לאפשר צימוד מחדש. אין צורך בהוצאת הרצועה לאחר מכן.
חשוב לציין כי השיקום לאחר ניתוח להיפרדות רשתית אורך מספר חודשים וכן שיקום הראיה תלוי בהיקף ההיפרדות ובמשכה.
