קרע ברשתית

קרע ברשתית הינו מצב הדורש בדיקה וטיפול מהירים במטרה למנוע את התקדמותו להיפרדות רשתית.

על מנת שנוכל להבין את הסימפטומים והסכנות של קרעים ברשתית עלינו להבין כיצד הם נוצרים. חלל העין שלנו מלא בג'ל הנקרא זגוגית. הזגוגית מורכבת מחלבונים (קולגן) ומים והיא מחוברת לרשתית המהווה את הדופן הפנימית של העין.

כשאנו מתבגרים, הזגוגית עוברת שינויים של התנזלות והתכווצות. בשלב מסוים הזגוגית מתנזלת ומתכווצת ברמה כזו אשר גורמת לה להינתק מהרשתית, תהליך זה נקרא היפרדות זגוגית או Posterior Vitreous Detachment (PVD). היפרדות זגוגית היא תופעה שכיחה מאוד ולמעשה היא חלק טבעי מההתבגרות של העין והגוף, כמו היווצרות קטרקט, קמטים או שיער לבן.

במהלך התהליך של היפרדות הזגוגית, הזגוגית עשויה שלא להינתק לחלוטין מהרשתית ולהיות מחוברת אליה באזורים מסוימים. במקרה זה הזגוגית תפעיל כוחות משיכה על הרשתית. משיכה זו עלולה לגרום לקרע ברשתית.

במידה ונוצר קרע ברשתית הזגוגית שהתנזלה עשויה לחדור לתוך הקרע אל מתחת לרשתית וכך לגרום להפרדה של הרשתית מדופן העין, הפרדה זו נקראת היפרדות רשתית. היפרדות רשתית היא סיבוך חמור יותר שיכול לגרום לעיוורון ודורשת התערבות כירורגית מהירה.

קרעים ברשתית יכולים להתרחש עקב גורמי סיכון שונים. למטופלים בעלי גורמי סיכון אלו מומלץ על מעקב שגרתי אצל רופא העיניים ופניה דחופה לבדיקת רופא עיניים בכל שינוי במצב הבסיסי של הראיה.

גורמי סיכון לקרע ברשתית כוללים:

1. גיל: קרע ברשתית שכיח יותר בקרב אנשים מעל לגיל 40, כאשר הסיכון עולה עם הגיל.
2. קוצר ראייה (מיופיה): אנשים עם קוצר ראייה גבוה נמצאים בסיכון גבוה מכיוון שגלגל העין שלהם מוארך ולכן הסיכוי להיפרדות רשתית גדול יותר.
3. קרעים ברשתית בעבר: אם היה קרע ברשתית בעין אחת, קיים סיכון מוגבר לקרע ברשתית בעין השנייה.
4. היסטוריה משפחתית: היסטוריה משפחתית של קרע ברשתית יכולה להגביר את הסיכון לקרע ברשתית, כי ייתכן וקיים מרכיב גנטי.
5. טראומה לעין: טראומה או חבלה לעין עלולה לגרום לקרעים ברשתית. גורמי סיכון, פציעות ספורט, תאונות דרכים או כל טראומה קהה או חודרת לעין.
6. ניתוחי עיניים: כל ניתוח עיניים כגון ניתוח קטרקט יכול להגביר את הסיכוי לקרע רשתית
7. פתולוגיות עיניות כגון רטינוסכיזיס או איזורי לאטיס עלולות להגביר את הסיכון לקרע ברשתית.
8. גורמים גנטיים: הפרעות גנטיות מסוימות עלולות לגרום לקרעים ברשתית, אם כי מקרים אלה נדירים.

לרוב, קיימים סימפטומים המתלווים לקרע ברשתית, הכרת הסימפטומים עשויה לעזור רבות לאבחנה ולטיפול ותאפשר פניה מהירה לקבלת טיפול רפואי ומניעת החמרת המצב להיפרדות רשתית אשר עלולה לסכן הראיה.

תסמינים נפוצים כוללים את הדברים הבאים:

1. רחפנים (Floaters): רחפנים הם כתמים קטנים וכהים המתוארים כזבובים, עכבישים, יתושים, רשת או חוטים נעים המופיעים בשדה הראיה. מדובר בעכירויות הנוצרות כתוצאה מהתנזלות הזגוגית בתוך חלל העין. הפרעות הראיה נובעות מהטלת צל על הרשתית על ידי העכירויות הנמצאות בחלל הזגוגית ולכן, הרחפנים בולטים יותר כאשר מסתכלים על רקע בהיר, כגון שמיים בהירים, קיר לבן או בזמן קריאה מדף לבן, בגלל הניגודיות הצל שנוצר משמעותי יותר, ממש כמו הצל שלנו ביום שמש בהיר לעומת יום סגרירי.
2. הבזקי אור: להיפרדות זגוגית לעיתים רבות מתלווים הבזקי אור פתאומיים בראייה ההיקפית (הצדדית). הבזקים אלה יכולים להידמות לפסים קצרים דמויי ברק או פלאש של מצלמה ויכולים להתרחש כאשר הזגוגית מושכת את הרשתית או מגרה את קולטני האור ברשתית. הבזקי אור יכולים להיות בולטים במיוחד בתנאי תאורה חלש, לכן, לרוב מבחינים בהם בשעות החשיכה או כאשר העיניים עצומות.
3. לעיתים יכולה להיות הפרעה משמעותית בראיה המתלווה לקרע ברשתית. הפרעת ראיה משמעותית יכולה להיגרם כתוצאה מדימום בחלל העין. דימום עלול להתרחש כאשר הקרע ברשתית נוצר על כלי דם. אותו כלי דם עלול להיקרע ולדמם לחלל העין. במצב זה תהיה פגיעה משמעותית לראיה והראיה תתואר כ"עכורה".
4. צל דמוי וילון: במקרים שבהם קרע ברשתית מתקדם להיפרדות הרשתית, עלולים לחוות סימפטום חמור יותר. צל דמוי וילון או ירידה משמעותית בחדות הראיה. זהו סימן להיפרדות רשתית המהווה מצב חירום רפואי ודורש טיפול בהקדם.

חשוב לציין כי התסמינים מתרחשים בדרך כלל באופן פתאומי. ייתכן שרגע אחד הכל יהיה בסדר ואז פתאום יופיעו רחפנים, הבזקי אור או הפרעות ראייה אחרות. במידה והינך חווה אחד או יותר מהתסמינים הנ"ל, יש צורך לפנות בהקדם לבדיקת רופא עיניים, רצוי מומחה רשתית. מטרת הבדיקה היא לזהות מה הגורם לתסמינים וכמו כן לאבחן קרע ברשתית או היפרדות רשתית ולטפל בהתאם.

טרם הבדיקה תתבצע לקיחת אנמנזה ממוקדת למידע על בעיות עיניים קודמות, היסטוריה משפחתית, פציעות או ניתוחים בעיניים והערכת סימפטומים ותשאול על ראיית רחפנים, הבזקי אור או כל שינוי בראיה.

לאחר מכן תבוצע בדיקת חדות ראיה והרחבת אישונים בעזרת טיפות, לכן רצוי להגיע לבדיקה זו עם מלווה. לאחר שהאישונים יתרחבו תבוצע בדיקת עיניים יסודית שתתמקד בבדיקה של הרשתית ההיקפית במטרה לחפש קרעים. במידה ולא ניתן לראות את פרטי הרשתית במצב בו יש דימום בחלל העין, תבוצע בדיקת אולטרסאונד עיני במטרה לראות האם הרשתית צמודה והאם יש קרעים ברשתית.

טיפול בקרע ברשתית

במידה וימצא קרע או קרעים ברשתית, יש צורך בטיפול בהקדם האפשרי במטרה למנוע היפרדות רשתית. הטיפול תלוי במספר גורמים, כגון מספר הקרעים הקיימים, גודל הקרע, מיקומו והסתמנויות נוספות כגון דימום בחלל העין או היפרדות רשתית.

אפשרויות טיפול הנפוצה ביותר לקרע ברשתית היא ביצוע טיפול לייזר לרשתית. במהלך הטיפול נעשה שימוש בלייזר ליצירת כוויות קטנות סביב הקרע. כוויות אלו מצלקות את הרשתית, אוטמות את הקרע ומגדרות אותו, מונעות מעבר נוזלים ובכך עוצרות את ההתקדמות להיפרדות רשתית. טיפול לייזר מבוצע בדרך כלל בקליניקה של מומחה רשתית או בבתי החולים. טיפול זה יחסית מהיר, אינו פולשני ולרוב ללא כאבים.

במקרים מסוימים בהם לא ניתן לבצע טיפול לייזר לרשתית יש צורך בהקפאת הרשתית בטכניקה הנקראת Cryopexy. טיפול בהקפאה מתבצע על האזור המקיף את הקרע. הקור גורם לרקמה להצטלק ולאטום את הקרע, בדומה לטיפול בלייזר.

במידה ויש דימום בחלל העין או במקרה בו הרשתית נפרדה, יש צורך בניתוח ויטרקטומיה במהלכו שואבים ומסירים את הזגוגית, לאחר מכן מבצעים טיפול לייזר סביב הקרע. ייתכן ויהיה צורך במנח ראש מסוים לאחר הניתוח.

מעקב שוטף

לאחר הטיפול, פגישות מעקב קבועות עם רופא עיניים הכרחיות למעקב אחר תהליך הריפוי ולהערכת מצב הרשתית. ייתכן שיידרשו טיפולים נוספים או התאמות בהתאם לממצאים לאורך הביקורות. על ידי מילוי הטופס באתר לאבחון וקבלת הטיפול המתאים לקרע ברשתית.