CSR הוא מצב שבו נוזל מצטבר מתחת למקולה, החלק המרכזי של הרשתית, ומרים אותה ממקומה. הראייה המרכזית בעין אחת מיטשטשת, לפעמים מופיע כתם כהה במרכז, וקווים ישרים נראים עקומים. אצל רוב המטופלים הנוזל נספג מעצמו תוך כמה חודשים והראייה חוזרת, אבל לא אצל כולם, ולכן חשוב לדעת מה לבדוק ומתי צריך טיפול.
מה קורה בעין
מתחת לרשתית נמצאת הדמית (כורואיד), שכבה עשירה בכלי דם שמזינה את הרשתית. ביניהן מפרידה שכבה דקה של תאים, שכבת הפיגמנט (RPE). ב-CSR הדמית מעובה וכלי הדם שבה "דולפים" יותר מהרגיל. הלחץ גורם לנוזל לחלחל דרך נקודה חלשה בשכבת הפיגמנט ולהצטבר מתחת למקולה (מרכז הראייה), כמו בועה קטנה. כשהמקולה מורמת, האור כבר לא מתמקד עליה כמו שצריך, והראייה המרכזית נפגעת.
איך זה מרגיש
- טשטוש במרכז הראייה בעין אחת, שמופיע בדרך כלל בבת אחת.
- כתם אפור או כהה במרכז שדה הראייה.
- עיוות: קווים ישרים, כמו משקוף או שורת טקסט, נראים גליים או עקומים.
- חפצים נראים קטנים או רחוקים יותר בעין הפגועה מאשר בעין השנייה.
- צבעים דהויים וקושי לראות בתאורה חלשה.
אין כאב ואין אודם. הרבה מטופלים מגלים את הבעיה רק כשהם מכסים במקרה את העין הבריאה. הבדיקה הביתית הפשוטה היא לכסות כל עין בנפרד ולהסתכל על קו ישר. אם הוא נראה עקום רק בעין אחת, זו סיבה להיבדק.
למי זה קורה
CSR שכיח במיוחד אצל גברים בגילאי 30 עד 50, אבל מופיע גם אצל נשים ובגילים מבוגרים יותר. גורמי הסיכון המוכרים:
- סטרואידים בכל צורה: כדורים, זריקות, משאפים, תרסיסים לאף ומשחות לעור. זה גורם הסיכון החזק ביותר, וקל לפספס אותו כי מטופלים לא תמיד חושבים על משחה או תרסיס כעל "סטרואידים".
- מתח נפשי ממושך ותקופות עמוסות במיוחד.
- היריון, בעיקר בשליש האחרון.
- דום נשימה בשינה (OSA). כדאי לברר את זה במיוחד אצל מי שנוחר בחוזקה או מתעורר עייף.
- עודף קורטיזול בגוף (תסמונת קושינג).
- תרופות ממריצות מסוימות.
איך מאבחנים
האבחנה מתחילה בבדיקת עיניים מלאה עם הרחבת אישונים. הבדיקה המרכזית היא סריקת OCT, שמראה את הנוזל מתחת למקולה ואת עובי הדמית, ומאפשרת למדוד אם הנוזל הולך ונספג. לפעמים נדרשת גם אנגיוגרפיה (FA) או בדיקת ICG, שמראות מאיפה בדיוק הנוזל דולף. זה חשוב כשמתכננים טיפול, וגם כדי לשלול מחלות אחרות שנראות דומה, כמו ניוון מקולרי רטוב.
מהלך המחלה: אקוטי או כרוני
CSR אקוטי הוא הצורה הנפוצה. אצל רוב המטופלים הנוזל נספג מעצמו תוך שלושה עד ארבעה חודשים, והראייה חוזרת לרמה טובה. חלק מהמטופלים נשארים עם הבדלים עדינים, כמו צבעים קצת פחות חיים או עיוות קל.
CSR חוזר או כרוני: אצל חלק מהמטופלים הנוזל חוזר אחרי שנספג, או לא נספג כלל במשך חודשים ארוכים. נוזל שנשאר מתחת למקולה לאורך זמן עלול לפגוע בתאי הראייה ובשכבת הפיגמנט באופן קבוע. במצב כזה כבר לא מחכים, ושוקלים טיפול.
הטיפול
- מעקב. ב-CSR אקוטי, הצעד הראשון הוא בדרך כלל מעקב עם סריקות OCT חוזרות, כי רוב המקרים חולפים מעצמם.
- הפסקת סטרואידים, אם אפשר. אם המטופל מקבל סטרואידים מכל סוג, כדאי לבדוק עם הרופא שרשם אותם אם אפשר להפסיק או להחליף. אסור להפסיק כדורי סטרואידים על דעת עצמכם, כי הפסקה פתאומית עלולה להיות מסוכנת.
- טיפול פוטודינמי (PDT). כשהנוזל לא נספג או חוזר, זה הטיפול שהוכח כיעיל ביותר. מזריקים לווריד בזרוע חומר רגיש לאור, ומאירים בלייזר עדין את האזור שמתחת למקולה. ב-CSR משתמשים במינון מופחת, שמקטין את הדליפה ומפחית מאוד את הסיכון לפגוע ברשתית.
- לייזר ממוקד. כשנקודת הדליפה רחוקה מספיק ממרכז המקולה, אפשר לסגור אותה בלייזר.
- זריקות לעין אינן הטיפול ב-CSR עצמו, אבל משתמשים בהן כשמתפתח סיבוך של כלי דם חדשים מתחת לרשתית.
היו ניסיונות לטפל ב-CSR בכדורים שחוסמים את פעולת ההורמון אלדוסטרון, אבל מחקרים גדולים לא הראו שהם עוזרים, ולכן הם כבר לא טיפול שגרתי.
מה אפשר לעשות בעצמכם
- לספר לרופא העיניים על כל תכשיר שאתם משתמשים בו, כולל משחות, תרסיסים ומשאפים.
- לבדוק כל עין בנפרד פעם בשבוע מול קו ישר או רשת אמסלר, ולשים לב לשינוי.
- לישון מספיק ולהוריד עומס כשאפשר. זה לא טיפול מוכח, אבל מתח הוא גורם סיכון ידוע.
- אם יש נחירות חזקות או הפסקות נשימה בשינה, לברר את זה מול רופא המשפחה.
מתי לפנות
טשטוש חדש במרכז הראייה או קווים שנראים עקומים בעין אחת מצריכים בדיקה אצל רופא עיניים בהקדם, רצוי תוך יום או יומיים. CSR הוא רק אחת הסיבות האפשריות, וחלק מהאחרות, כמו ניוון מקולרי רטוב, דורשות טיפול מהיר. ירידה פתאומית וחדה בראייה, צל או וילון שמכסה חלק משדה הראייה, או הבזקי אור חדשים, מצריכים פנייה עוד באותו יום. פירוט בעמוד ירידה פתאומית בראייה: מה דחוף ומה יכול לחכות.
שאלות נפוצות
האם CSR יכול לגרום לעיוורון?
CSR כמעט אף פעם לא גורם לעיוורון מלא. הוא פוגע בראייה המרכזית, ובמקרים כרוניים שלא טופלו הפגיעה עלולה להיות קבועה. לכן חשוב מעקב.
גם העין השנייה יכולה להיפגע?
כן. זה לא "עובר" מעין לעין, אלא נטייה של שתי העיניים, ולפעמים שתיהן נפגעות, גם אם לא באותו זמן. לכן בודקים תמיד את שתיהן.
אם הנוזל נספג, זה יחזור?
זה יכול לחזור, בעיקר כשגורמי הסיכון ממשיכים. אם הראייה שוב מיטשטשת, חוזרים לבדיקה.
אפשר להמשיך לנהוג ולעבוד?
ברוב המקרים כן, כי העין השנייה מפצה. אם הראייה בשתי העיניים יחד לא מספיקה לנהיגה בטוחה, לא נוהגים עד שהיא משתפרת.
פרופ׳ גלעד רבינא, מומחה למחלות רשתית, מאבחן ומטפל במטופלים עם CSR במרכז הרפואי עין טל, הברזל 15, תל אביב. למטופלים שכבר אובחנו ומתלבטים לגבי הטיפול, אפשר לקבל גם חוות דעת שנייה.