קטרקט הוא אחד השינויים השכיחים ביותר בעין לאחר ויטרקטומיה. רוב המטופלים מעל גיל 50 מפתחים קטרקט בשנה–שנתיים שאחרי ניתוח הרשתית. אין מדובר בסיבוך או בתקלה בניתוח, אלא בתוצאה צפויה שלו. ניתוח הקטרקט בעין כזו מצליח ובטוח ברוב המקרים, אך הוא מורכב מעט יותר מניתוח קטרקט רגיל ומחייב תכנון מותאם.
מדוע מתפתח קטרקט לאחר ויטרקטומיה
בניתוח ויטרקטומיה מוציאים מהעין את הזגוגית, הג'ל השקוף שממלא את חללה, ומחליפים אותה בנוזל, בגז או בשמן סיליקון. הזגוגית תורמת לשמירה על שקיפות העדשה הטבעית, ובהיעדרה העדשה מתעכרת בקצב מהיר יותר. גז ושמן סיליקון מאיצים את התהליך עוד יותר.
- שכיחות: אצל רוב המטופלים מעל גיל 50 מתפתח קטרקט משמעותי בתוך שנה עד שנתיים מהניתוח.
- מטופלים צעירים: הקטרקט מופיע אצלם בשכיחות נמוכה יותר ובקצב איטי יותר.
- חיגור סקלרלי: לאחר ניתוח בשיטה זו, ללא ויטרקטומיה, הסיכון לקטרקט נמוך יותר.
התסמינים
הראייה בעין המנותחת, שהשתפרה לאחר ניתוח הרשתית, מתחילה להיטשטש בהדרגה. לעיתים מופיע סינוור מאורות, ולעיתים העין הופכת קצרת ראייה יותר, כך שהמשקפיים הקיימים כבר אינם מתאימים. כל ירידה בראייה לאחר ניתוח רשתית מחייבת בדיקה, כדי לוודא שמקורה בקטרקט ולא בבעיה חוזרת ברשתית.
מתי מנתחים
בדרך כלל ממתינים כמה חודשים, עד שהרשתית יציבה, ומנתחים כשהקטרקט פוגע בראייה. אם נותר בעין שמן סיליקון, ניתן לעיתים להוציא אותו ולנתח את הקטרקט באותו ניתוח.
במטופלים מבוגרים שעוברים ויטרקטומיה בשל ממברנה אפירטינלית (קרום על הרשתית) או חור מקולרי, ושכבר יש להם קטרקט מתחיל, אפשר לשלב את שני הניתוחים ולחסוך ניתוח נוסף בהמשך. ההחלטה מתקבלת בהתאם למצב העין.
במה שונה ניתוח קטרקט בעין שעברה ויטרקטומיה
עקרונות הניתוח זהים לאלה של ניתוח קטרקט רגיל: מוציאים את העדשה העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית. ההבדלים נוגעים לפרטים הטכניים:
- יציבות העין: בהיעדר זגוגית, עומק החלק הקדמי של העין עלול להשתנות במהלך הניתוח, והמנתח מתאים לכך את הלחצים ואת הטכניקה.
- סיבי התמיכה של העדשה: הם עלולים להיות חלשים יותר, ולכן נדרשת זהירות מיוחדת.
- הקופסית האחורית: הקרום הדק שעוטף את העדשה עלול להיפגע בניתוח הקודם, והסיכון לקרע בו במהלך ניתוח הקטרקט מעט גבוה יותר. במקרה כזה נדרש לעיתים ניתוח רשתית נוסף.
- חישוב עוצמת העדשה: שמן סיליקון בעין משפיע על המדידות, ויש להביא אותו בחשבון. גם כך, דיוק החישוב נמוך מעט מאשר בעין רגילה, וייתכן שיהיה צורך במשקפיים לאחר הניתוח.
- סוג העדשה: כשקיימת מחלה במקולה, בדרך כלל בוחרים עדשה חד־מוקדית, משום שעדשות רב־מוקדיות פחות מתאימות לעין כזו. הרחבה בעמוד איך בוחרים עדשה.
בשל הבדלים אלה, יש יתרון לניתוח בידי מנתח שמכיר גם את הרשתית ואת הניתוח הקודם שעברה העין.
מה צפוי לאחר הניתוח
- הראייה תלויה במצב הרשתית: ניתוח הקטרקט מסיר את העכירות, אך אינו מתקן נזק קיים ברשתית או במקולה. מטופלים שעברו ניתוח בשל חור מקולרי או היפרדות רשתית שפגעה במקולה ישיגו את הראייה שהרשתית מאפשרת.
- בצקת במקולה: שכיחה מעט יותר בעין שעברה ניתוח רשתית. לכן חשוב להשלים את הטיפול בטיפות האנטי־דלקתיות ולהגיע לכל הביקורות.
- עכירות של הקופסית: עכירות של הקופסית שמאחורי העדשה המלאכותית שכיחה יותר ומופיעה מוקדם יותר בעין שעברה ויטרקטומיה. הטיפול בה קצר ומתבצע במרפאה: יאג לייזר.
לאחר ניתוח קטרקט, כמו לאחר ניתוח רשתית, חשוב להכיר את סימני האזהרה. הבזקי אור, ריבוי פתאומי של נקודות צפות ("זבובים"), צל או וילון בשדה הראייה, ירידה פתאומית בראייה, או כאב ואודם שהולכים ומחמירים, מחייבים פנייה עוד באותו יום. הנחיות מפורטות לימים שאחרי הניתוח מופיעות בעמוד מה אסור אחרי ניתוח עיניים.
שאלות נפוצות
האם אפשר למנוע את הקטרקט?
לא קיימת דרך מוכחת למנוע אותו. הקטרקט הוא תוצאה צפויה של הניתוח, ולכן נכון לראות בו חלק מתוכנית הטיפול.
האם ניתוח הקטרקט עלול לגרום להיפרדות רשתית חוזרת?
הסיכון קיים, אך הוא נמוך. הרשתית נבדקת לפני הניתוח ואחריו, והמטופל מקבל הסבר על סימני האזהרה.
האם הניתוח ארוך יותר?
בדרך כלל לא באופן משמעותי. רוב ניתוחי הקטרקט בעין שעברה ויטרקטומיה נעשים כמו ניתוח רגיל, בהרדמה מקומית וללא אשפוז.
פרופ׳ גלעד רבינא, מנתח רשתית וקטרקט, מנתח קטרקט גם בעיניים שעברו ניתוחי רשתית, במרכז הרפואי עין טל, הברזל 15, תל אביב. מידע על ניתוח במסגרת פרטית ובהסדר עם חברות הביטוח: ניתוח קטרקט פרטי וביטוח.