פרופ׳ גלעד רבינא

מומחה למחלות רשתית

מחשבון אחוזי נכות בעיניים – ביטוח לאומי

כמה אחוזי נכות נקבעים בגלל ליקוי ראייה? המחשבון מבוסס על פרק "ליקויי ראייה, פציעות ומחלות עיניים" (סעיפים 52–68) ברשימת הליקויים שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה). ככלל, לפי אותה רשימה קובעות גם הוועדות הרפואיות לנכות כללית. הוא כולל את חדות הראייה, את שדה הראייה ואת רוב הממצאים הנוספים שמזכים באחוזים – ומשקלל ביניהם. את העמוד הכין פרופ׳ גלעד רבינא, מומחה למחלות רשתית ומנתח רשתית וקטרקט.

חשוב לפני שמתחילים: המחשבון נותן הערכה בלבד, לפי הסעיפים שבתקנות. כל מקרה נבדק לגופו בוועדה הרפואית, לפי הבדיקה והמסמכים, והתוצאה בוועדה יכולה להיות שונה. לכן יש להתייחס לתוצאה בערבון מוגבל, ולא להסתמך עליה בקבלת החלטות.

1. חדות ראייה (סעיף 52(1))

חדות הראייה נמדדת עם תיקון אופטי מלא – עם המשקפיים או העדשות המתאימים ביותר.

2. שדה ראייה (סעיף 52(2))

קוטר שדה הראייה הוא ממוצע הקוטר האנכי והרוחבי. אם תרשים שדה הראייה אינו אמין גם בבדיקה חוזרת, הוועדה קובעת לפי הממצאים הקליניים.

3. ממצאים נוספים בעיניים (סעיפים 53–68)

כשיש ראייה כפולה בכמה כיווני מבט, בחרו את הכיוון שמקנה את האחוז הגבוה.

לוח חדות הראייה המלא מהתקנות

שורה – חדות הראייה בעין אחת; עמודה – חדות הראייה בעין השנייה; במשבצת – אחוזי הנכות. מקור: סעיף 52(1) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז-1956.

איך קוראים את התוצאה

לוח חדות הראייה מצליב את שתי העיניים. פגיעה בעין אחת, כשהעין השנייה תקינה, מקנה אחוזים נמוכים בהרבה מפגיעה דומה בשתי העיניים. למשל: עין אחת 6/60 ועין שנייה 6/6 – 20%; שתי העיניים 6/60 – 70%.

שדה הראייה נקבע בנפרד, ובמחלות כמו גלאוקומה, רטיניטיס פיגמנטוזה או אחרי אירוע מוחי הוא יכול להיות משמעותי יותר מחדות הראייה. ממצאים נוספים – צניחת עפעף, ראייה כפולה, חוסר עדשה, אישון רחב, עכירות בזגוגית ועוד – מזכים באחוזים משלהם. כשיש כמה ליקויים, האחוזים לא מתחברים אלא משוקללים (תקנה 11(ב)): האחוז הגבוה נלקח במלואו, וכל ליקוי נוסף מחושב מתוך הכושר שנותר. כשכל הליקויים באותה עין, הסכום לא יעלה על האחוזים לעיוורון מלא של אותה עין (תקנה 11(ג)(3)), ושבר מעוגל כלפי מעלה (תקנה 19א).

חלק מהמחלות לא מקבלות אחוזים רק בשל האבחנה: גלאוקומה, קטרקט, רטינופתיה, דלקת ענבית, היפרדות רשתית שטופלה ופציעה חודרת נקבעות לפי הפגיעה שגרמו בחדות הראייה, בשדה הראייה ובממצאים האחרים. לפי התקנות, 0% נקבעים גם למצב אחרי השתלת עדשה תוך עינית או אחרי כריתת זגוגית, להיצרות קלה של דרכי הדמעות, לאישון שמתכווץ באור עד 5 מ"מ ולקולובומה קטנה של הקשתית. חוסר בעפעף או צלקות בעפעף נקבעים לפי סעיף הצלקות (75(2)), ואינם כלולים במחשבון.

מסלולים אחרים – משרד הביטחון (נכי צה״ל), ביטוח פרטי ותאונות דרכים – עשויים להשתמש בלוחות או בכללים שונים. הוועדה של הביטוח הלאומי יכולה גם לקבוע נכות זמנית ולבדוק שוב בהמשך. תעודת עיוור היא מסלול נפרד, של משרד הרווחה והביטחון החברתי, עם קריטריונים משלו.

מה להכין לוועדה

בדיקת חדות ראייה מתוקנת עדכנית לכל עין, בדיקת שדה ראייה אם יש הגבלה, תיעוד של הממצאים הנוספים (למשל מדידת פזילה ותפקוד דו-עיני, בדיקות אלקטרו-פיזיולוגיות, צילומי עפעפיים), וסיכום רפואי שמסביר את האבחנה ואת הסיבה לליקוי. פירוט נוסף במאמר אחוזי נכות בגלל ליקוי ראייה: איך הוועדה קובעת ומה להכין.

קריאה נוספת

המחשבון מיועד להתמצאות ראשונית בלבד. הוא אינו מחליף בדיקה רפואית, חוות דעת או החלטה של ועדה, וכל מקרה נבדק לגופו. הקריטריונים, הספים לזכאות והמועדים מתעדכנים מעת לעת. המידע העדכני נמצא באתר כל זכות ובאתר הביטוח הלאומי. המידע בעמוד זה נועד להרחבת ידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או משפטי אישי.

פרופ׳ גלעד רבינא, מומחה למחלות רשתית ומנתח רשתית וקטרקט

נכתב ונבדק רפואית על ידי פרופ׳ גלעד רבינא

מומחה למחלות רשתית, מנתח רשתית וקטרקט · רופא בכיר במרכז הרפואי רבין · פרופ׳ חבר קליני באוניברסיטת תל אביב · התמחות-על ברשתית ב-UCLA‏ · ‏למעלה מ-60 פרסומים מדעיים

תוכן העניינים