ממברנה אפירטינלית (Epiretinal Membrane, ERM): מתי מספיק מעקב ומתי מנתחים

ממברנה אפירטינלית (Epiretinal Membrane, ERM) היא קרום דק שנוצר על פני מרכז הרשתית. אצל רוב האנשים היא לא מפריעה, ומספיק לעקוב אחריה. ניתוח מומלץ כשהקרום פוגע בראייה בחיי היום-יום: כשקווים ישרים נראים עקומים, כשקשה לקרוא, או כשהראייה יורדת בהדרגה. ההחלטה נעשית לפי מה שהמטופל מרגיש ולפי סריקת OCT, ולא לפי עצם הממצא.

מה זו ממברנה, ולמה היא מעוותת את הראייה

המקולה היא האזור במרכז הרשתית שאחראי לראייה החדה, לקריאה ולזיהוי פנים. לפעמים נוצרת על פניה שכבה דקה ושקופה של תאים, בדרך כלל אחרי היפרדות זגוגית, שהיא תהליך טבעי עם הגיל. לכן בבדיקה הראשונה בודקים גם את שולי הרשתית. כשהקרום מתכווץ, הוא מקמט את הרשתית שמתחתיו, כמו ניילון נצמד שמתכווץ על משטח. הקימוט הזה גורם לעיוות ולטשטוש. הסבר מלא על הגורמים והתסמינים בעמוד ממברנה אפירטינלית.

מתי מספיק מעקב

• הממצא התגלה בבדיקה שגרתית, והמטופל לא מרגיש שום שינוי.
• הראייה טובה, ואין עיוות שמפריע לקריאה, לנהיגה או לעבודה.
• בסריקת OCT הרשתית מקומטת מעט, בלי עיבוי משמעותי.

במצב כזה חוזרים לביקורת לפי המלצת הרופא, לרוב פעם בכמה חודשים עד שנה, ובודקים בבית כל עין בנפרד מול קו ישר, כמו משקוף או אריחים. אם משהו משתנה, מקדימים את הביקורת.

מתי שוקלים ניתוח

• עיוות שמפריע: קווים ישרים נראים גליים, אותיות "קופצות" בקריאה, או שהעין עם הממברנה רואה חפצים בגודל שונה מהעין השנייה.
• ירידה בחדות הראייה שנמשכת או מחמירה.
• החמרה בסריקה: עיבוי הולך וגדל של הרשתית, או משיכה שמעוותת יותר ויותר את מבנה המקולה.
• הצורך של המטופל: מי שקורא הרבה, עובד מול מסך או נוהג בלילה מרגיש את העיוות יותר, וזה חלק מההחלטה.

אין "מספר קסם" שמחייב ניתוח. שני מטופלים עם אותו ממצא בסריקה יכולים להרגיש אחרת לגמרי. לכן ההחלטה משותפת, ונשענת גם על השאלה כמה התסמינים מפריעים. ניתוח לפני שהראייה יורדת מאוד קשור בדרך כלל לתוצאה טובה יותר. כשהעיוות קיים זמן רב והרשתית מעובה מאוד, השיפור אחרי הניתוח עלול להיות חלקי. איך קוראים את הסריקה עצמה מוסבר במאמר תוצאות בדיקת OCT.

איך עושים את הניתוח

הניתוח נקרא ויטרקטומיה. דרך פתחים זעירים בדופן העין מוציאים את הזגוגית, ובעזרת מלקטת עדינה מקלפים את הקרום מעל המקולה. לעתים מקלפים גם שכבה דקה נוספת שמתחתיו, כדי להקטין את הסיכוי שהממברנה תחזור. הניתוח נעשה לרוב בהרדמה מקומית, נמשך כשעה, והמטופל חוזר הביתה באותו יום.

מה אפשר לצפות אחרי הניתוח

• השיפור הדרגתי. הרשתית מתיישרת לאט, והראייה משתפרת לאורך שלושה עד שישה חודשים, ולפעמים עד שנה.
• העיוות פוחת אצל רוב המטופלים, אבל אצל חלקם נשאר עיוות קל. אצל מיעוט קטן הראייה לא משתפרת, ולעתים רחוקות אף יורדת. המטרה היא לשפר ולמנוע החמרה, לא להחזיר עין "חדשה".
• תנוחה: בניתוח ממברנה בדרך כלל אין צורך בבועת גז ובשכיבה על הבטן. אם הרופא משאיר גז, הוא יסביר את ההנחיות. פירוט במאמר החלמה אחרי ויטרקטומיה.

הסיכונים שחשוב להכיר

• קטרקט: אצל רוב המטופלים מעל גיל 50 הניתוח מאיץ התפתחות של קטרקט, בדרך כלל בתוך שנה עד שנתיים. אצל חלק מהמטופלים מנתחים את הקטרקט באותו ניתוח. ראו קטרקט אחרי ניתוח רשתית.
• עלייה בלחץ העין ובצקת במקולה: שכיחות יחסית אחרי הניתוח, לרוב זמניות ומטופלות בטיפות.
• קרע או היפרדות רשתית: סיבוך לא שכיח, שמטופל כשמגלים אותו בזמן.
• חזרה של הממברנה: אפשרית, אבל לא שכיחה.
• זיהום בתוך העין: נדיר מאוד, אך דחוף.

מתי לפנות מיד

עם ממברנה, לפני ניתוח או אחריו, יש לפנות לרופא עיניים באותו יום אם מופיעים הבזקי אור או זבובים חדשים, צל או וילון בשדה הראייה, או ירידה פתאומית בראייה. אחרי ניתוח, יש לפנות מיד גם בגלל כאב שמחמיר, אדמומיות שהולכת וגוברת, או ראייה שמחמירה במקום להשתפר.

שאלות נפוצות

הממברנה יכולה להיעלם מעצמה?

לעתים רחוקות הקרום משתחרר מעצמו, בעיקר אצל צעירים. ברוב המקרים הוא נשאר יציב או מתקדם לאט.

משקפיים חדשים יעזרו?

משקפיים מתקנים את מספר העין, אבל לא את העיוות שהממברנה יוצרת. אם הראייה השתפרה במשקפיים, ייתכן שחלק מהטשטוש נבע ממספר המשקפיים ולא מהממברנה.

אם אחכה, אפסיד?

כשהתסמינים קלים, המתנה בטוחה ברוב המקרים. כשהעיוות כבר מפריע ומחמיר, המתנה ארוכה עלולה להקטין את השיפור שאפשר להשיג בניתוח. זו בדיוק השאלה שכדאי לשאול את הרופא, עם סריקות קודמות להשוואה.

פרופ׳ גלעד רבינא, מומחה למחלות רשתית ומנתח רשתית וקטרקט, מטפל בממברנות ומבצע ניתוחי ויטרקטומיה במרכז הרפואי עין טל, הברזל 15, תל אביב. למטופלים שמתלבטים אם לנתח עכשיו או להמשיך במעקב, אפשר לקבל גם חוות דעת שנייה.