בדיקת OCT מסתיימת בדף מלא מספרים, מפות צבעוניות וחתכים של הרשתית, וקשה להבין ממנו מה תקין ומה לא. בבדיקת המקולה, המספר שמתמקדים בו לרוב הוא עובי הרשתית במרכז. עם זאת, הערך התקין משתנה ממכשיר למכשיר, ומספר בודד אינו מספיק לאבחנה. המשמעות האמיתית מתקבלת מהשילוב בין המספרים, מראה החתך והשוואה לבדיקות קודמות.
מה בודקים ב-OCT
בדיקת OCT (Optical Coherence Tomography) מצלמת את שכבות הרשתית בחתך, בדומה לאולטרסאונד אך באמצעות אור. הבדיקה קצרה, אינה כואבת ואינה כוללת קרינה. ברוב המקרים היא נעשית באחד משני אזורים: המקולה, מרכז הרשתית שאחראי על הראייה החדה, או עצב הראייה, בעיקר במעקב אחר גלאוקומה. כל אזור מופיע בדוח נפרד, עם מספרים שונים.
דוח המקולה: עובי הרשתית
בדוח המקולה מופיעה בדרך כלל מפה עגולה המחולקת לתשעה אזורים (מפת ETDRS, על שם המחקר Early Treatment Diabetic Retinopathy Study), ובכל אזור מספר במיקרונים. המספר שבעיגול המרכזי הוא העובי במרכז המקולה, ובדוחות רבים הוא מסומן CST (Central Subfield Thickness), CSF (Central Subfield), CRT (Central Retinal Thickness) או CMT (Central Macular Thickness). זהו המספר שרופאי הרשתית עוקבים אחריו לאורך זמן.
- מה הערך התקין: בעיניים בריאות העובי המרכזי הוא בדרך כלל כ-230 עד 300 מיקרון, בהתאם למכשיר. הטווח המדויק תלוי בדגם המכשיר, משום שכל יצרן מודד את הרשתית בין גבולות מעט שונים. לכן אין להשוות מספר ממכשיר אחד למספר ממכשיר אחר.
- עובי גבוה מהתקין: עשוי להעיד על נוזל או בצקת ברשתית, למשל בצקת מקולרית סוכרתית, חסימת וריד ברשתית, ניוון מקולרי רטוב או בצקת לאחר ניתוח. גם ממברנה אפירטינלית (קרום על פני הרשתית) מעבה את המקולה.
- עובי נמוך מהתקין: עשוי להעיד על דילול ואובדן תאים, למשל בניוון מקולרי יבש מתקדם או לאחר נזק ישן.
- הצבעים במפת המקולה: במפת העובי של המקולה, אדום או לבן מציינים רשתית עבה, ולא בהכרח ממצא חריג. אין לבלבל זאת עם הצבעים בדוח עצב הראייה, שבו אדום מציין ערך נמוך.
- נפח המקולה ועובי ממוצע (Cube Volume, Cube Average): מספרים כלליים יותר, שימושיים בעיקר להשוואה בין בדיקות.
חשוב להבין: עובי תקין אינו מבטיח שהרשתית תקינה. חור מקולרי קטן, נוזל מועט או שינוי בשכבת הפיגמנט עלולים להופיע גם כשהמספר המרכזי בטווח הנורמה. לכן הרופא בוחן תמיד גם את תמונות החתך עצמן.
מה רואים בחתך
החתך מציג את שכבות הרשתית כפסים בגוונים שונים. בחתך תקין נראה במרכז שקע עדין, הגומה המרכזית (פוֹבֵאָה). מונחים שעשויים להופיע בסיכום הבדיקה:
- נוזל תוך-רשתי (IRF – Intraretinal Fluid): חללים כהים בתוך שכבות הרשתית, שכיחים בבצקת.
- נוזל תת-רשתי (SRF – Subretinal Fluid): נוזל מתחת לרשתית, המרים אותה ממקומה, למשל ב-CSR או בניוון מקולרי רטוב.
- PED (Pigment Epithelial Detachment): הרמה של שכבת הפיגמנט (RPE – Retinal Pigment Epithelium), המופיעה במצבים שונים ובהם ניוון מקולרי.
- דרוזן (Drusen): משקעים מתחת לשכבת הפיגמנט. דרוזן קטנים שכיחים עם הגיל, ודרוזן בינוניים וגדולים אופייניים לניוון מקולרי.
- ERM (Epiretinal Membrane): קרום דק על פני הרשתית.
- VMT (Vitreomacular Traction): משיכה של הזגוגית על המקולה.
דוח עצב הראייה: עובי שכבת סיבי העצב (RNFL)
כשהבדיקה נעשית סביב עצב הראייה, הדוח מציג את עובי שכבת סיבי העצב (RNFL – Retinal Nerve Fiber Layer) במעגל סביב העצב, ולעיתים גם את עובי שכבת תאי הגנגליון במקולה (GCL – Ganglion Cell Layer, או GCIPL – Ganglion Cell–Inner Plexiform Layer). בדיקה זו משמשת בעיקר לאבחון גלאוקומה ולמעקב אחריה, וגם במחלות אחרות של עצב הראייה.
- העובי הממוצע: במבוגרים בריאים הוא בממוצע כ-90 עד 105 מיקרון, ויורד בהדרגה עם הגיל, בכמה מיקרונים בכל עשור. גם כאן הערכים משתנים ממכשיר למכשיר.
- הצבעים בדוח: ירוק פירושו שהערך נמצא בטווח הצפוי לגיל, צהוב שהוא גבולי, ואדום שהוא נמוך באופן חריג בהשוואה למאגר הנורמות של המכשיר.
- אדום אינו בהכרח מחלה: בקוצר ראייה גבוה, בעצב ראייה קטן או מוטה, או כשאיכות הצילום נמוכה, הדוח עלול להציג צבע אדום גם בעין בריאה. מאגרי הנורמות כוללים בעיקר עיניים ממוצעות, ולכן קוצר ראייה גבוה מקשה על הפענוח.
- ירוק אינו שולל מחלה: דוח ירוק אינו שולל גלאוקומה מוקדמת. השינוי לאורך זמן חשוב יותר מהצבע בבדיקה אחת.
איכות הצילום
בכל דוח מופיע מדד לאיכות הצילום (Signal Strength או Quality). צילום באיכות נמוכה, למשל בשל קטרקט, יובש בעין או תזוזה במהלך הבדיקה, עלול להציג עובי שגוי. כשהאיכות נמוכה, יש לפרש את המספרים בזהירות, ולעיתים נדרש צילום חוזר.
ההשוואה לאורך זמן חשובה יותר מהמספר הבודד
הערך הרב ביותר של OCT הוא במעקב. כשמשווים בדיקות שנעשו באותו דגם מכשיר ובאותה גרסת תוכנה, אפשר לזהות שינוי קטן הרבה לפני שהוא מורגש בראייה. כך מחליטים, למשל, אם להמשיך הזרקות לעין, לרווח ביניהן או לשקול מעבר לתרופה אחרת, וכך עוקבים אחר בצקת ברטינופתיה סוכרתית או אחר דילול בעצב הראייה בגלאוקומה. שינוי קטן, של 5 עד 10 מיקרון, עשוי לנבוע מסטיית מדידה, ולכן מתייחסים למגמה ולא לבדיקה בודדת. מומלץ לשמור את הדוחות ולהביא אותם לכל ביקור, בייחוד כשעוברים לרופא אחר.
מתי לפנות
אם קיבלתם דוח OCT עם ממצא חריג, יש לפרש אותו יחד עם רופא עיניים שבדק אתכם, ולא על סמך המספרים בלבד. ללא קשר לבדיקה, טשטוש חדש במרכז הראייה או קווים ישרים שנראים עקומים מחייבים בדיקה תוך ימים ספורים. ירידה פתאומית בראייה, הבזקי אור חדשים, ריבוי פתאומי של נקודות צפות ("זבובים") או צל בשדה הראייה מחייבים פנייה עוד באותו יום.
שאלות נפוצות
העובי אצלי 310 מיקרון. האם זה מסוכן?
לא בהכרח. בחלק מהמכשירים ערך כזה קרוב לגבול העליון של הטווח התקין, ובאחרים הוא מעיד על עיבוי. המשמעות תלויה בדגם המכשיר, במראה החתך ובהשוואה לבדיקות קודמות.
אפשר להשוות בדיקה ממרפאה אחת לבדיקה ממרפאה אחרת?
את התמונות אפשר להשוות, אך את המספרים רק אם הבדיקות נעשו באותו דגם מכשיר. לכן כדאי להמשיך את המעקב באותו מקום ככל האפשר.
הדוח של עצב הראייה אדום, אבל הלחץ התוך-עיני תקין. מה זה אומר?
הדבר עשוי לנבוע מקוצר ראייה, ממבנה שונה של העצב או מאיכות צילום נמוכה, אך לעיתים מדובר בגלאוקומה בלחץ תקין. ההערכה נעשית אצל רופא עיניים, לרוב בשילוב בדיקת שדה ראייה.
פרופ׳ גלעד רבינא, מומחה למחלות רשתית, מנתח רשתית וקטרקט, מפענח בדיקות OCT ומטפל במחלות המקולה במרכז הרפואי עין טל, הברזל 15, תל אביב. מטופלים שקיבלו דוח OCT ומבקשים הסבר או המלצה נוספת יכולים לקבל חוות דעת שנייה.