ממברנות רשתיות \ ממברנה אפירטינלית (ERM, Epiretinal Membranes)
ממברנה אפירטינלית
ממברנות אפירטינליות, הן שכבה דקה של תאים סיביים שקופים למחצה ואינה מכילה כלי דם. הממברנות נוצרות על פני השטח הפנימי של הרשתית, בין הרשתית לזגוגית, באזור המקולה (מרכז הראייה).
רב המקרים יהיו א-סימפטומטיים, אך במידה ויהיו סימפטומים הם יכללו:
– מטמורפופסיה: ראייה מעוותת, לדוגמה – קווים ישרים נראים מעוקלים (למשל משקוף של דלת או מסגרת של חלון)
– מאקרופסיה: חפצים נראים גדולים יותר בעין עם הERM לעומת העין השניה
– ירידה בחדות הראייה
– ראייה כפולה
ממברנה אפירטינלית נוצרת מתאים המכונים "תאי גליה" הנמצאים על פני הרשתית ומתחילים ליצור את הממברנה. הגורם הנפוץ ביותר להתפתחות ממברנת- רשתית הוא "היפרדות זגוגית" , גורמים נוספים עשויים להיות קרע ברשתית, סכרת, חסימת וריד הרשתית, אובאיטיס וטראומה.
הסיכוי להתפתחות ממברנת – רשתית עולה עם הגיל, כאשר לאנשים מעל גיל 50 ישנו סיכוי של 2% ולאנשים מעל גיל 75 ישנו סיכוי של 20% לנוכחות ממברנה. בין 10% ל%20 מהמקרים תהיה ממברנת רשתית גם בעין השנייה.
אבחון ממברנות רשתיות יבוצע לרב בבדיקה של רופא העיניים תחת הרחבת אישונים. בכדי להעריך את חומרת הממברנה יבוצע OCT ולעיתים תבוצע אנגיוגרפית פלורוסצין לשלילת מחלות רשתית אחרות שייתכן וגרמו להיווצרותה.
טיפול, ברוב המקרים יספיק מעקב בלבד והתערבות ניתוחית נדרשת כאשר ישנם סימפטומים או הפרעות ראייה או לחלופין ניכרת החמרה במעקבים. מטרת הניתוח היא לקלף ולהסיר את הממברנה בכדי "ליישר" את הרשתית (ממברנה אפירטינלית יוצרת עיבוי ועיוות ברשתית האחראיים לסימפטומים). כדי לאפשר גישה טובה לאזור הממברנה תבוצע ויטרקטומיה. לאחר הניתוח, לוקח בין 3 חודשים לשנה להגיע לשיפור מקסימלי בראייה. עיוות הראייה משתפר לרוב אך לא תמיד נעלם לחלוטין, ובמטופלים שלא עברו ניתוח קטרקט צפויה בדרך כלל התפתחות של קטרקט לאחר הניתוח. השיפור הצפוי בראייה תלוי בחומרת הממברנה, משכה ובמידה וישנו גורם להיווצרותה.
מתי מנתחים ממברנה? מתי מספיק מעקב, מתי שוקלים ניתוח ויטרקטומיה ומה אפשר לצפות אחריו: ממברנה אפירטינלית: מתי מספיק מעקב ומתי מנתחים.
